למרות שאני מחתל בבד (ואולי בגלל!), התעסקות בחיתולים עם קקי זה עדיין לא כזה כיף, אז כמובן שבראש שלי שהבנות יעשו כמה שיותר באסלה, ושילמדו כמה שיותר מוקדם לעשות באסלה, לא בא לי תינוקות בגיל שנתיים עם חיתולים (וגם לא בגיל שנה אם אני יכול).
משיטוטים קלים באינטרנט מצאתי כמובן את שיטת elimination communication או בעברית ״שיטת הקשב״, ובאופן כללי אני מרגיש שאני רוצה כמה שיותר להתחבר ולהבין מה קורה עם הבנות שלי בראש ובגוף ואיך הן מתפתחות גם בהקשרים שהם לא יציאות אלא כל מגוון התחומים, אז אני מנסה לשים לב לדפוסי התנהגות לנסות ולהכיר אותם.
שמתי לב לכמה דברים בהקשרי ״היציאות״, אז אני רושם אותם כאן בתקווה שזה יעזור לאנשים אחרים (ואשמח גם לשמוע מאחרים מה הם שמו לב בתגובות אם יש) :
כשהיא ״מתאמצת״, בהתחלה חשבתי שזה סימן שיש לה קקי, אבל בדכ זה לא. אין להם בשלב זה שליטה על הסוגרים, אז הן לא מתאמצות שיצא. זה פשוט יוצא כשהמעי מלא, אין מאמץ, אין פרצוף של מאמץ. בגלל זה הרבה פעמים יש כתם קטן של קקי בחיתול, סתם נזל קצת, הן לא ״חירבנו״.
אז מה כן? לא הצלחתי עדיין לשים לב לסימנים מעידים לפני קקי (או פיפי), אבל כן בד״כ שומעים או מרגישים רטט כשהן מתחילות לעשות. וזה מביא אותי לנקודה הבאה:
הן לא מחרבנות כמו הכלב שלי – 10 שניות וסיימו. כשהן מתחילות זה בדכ לוקח קצת יותר זמן עד שהכל יוצא. אז גם אם שמעת פלוץ גדול או ארוך וחשבת לעצמך אה קראפ היא חירבנה זה כבר טו לייט לתפוס את זה, יש כבר קקי בכל מקום – זה לא. אם תיקח/י אותה ישר לשירותים, בדכ תגלה/י רק התחלה של קקי ואם ותחזיק אותה מעל האסלה עם רגליים לחזה היא כנראה תמשיך פיפי/פופ מעל האסלה – וגם זאת הצלחה 🙂
כמעט תמיד אחרי שאני מוריד לה חיתול ושוטף אותה, היא עושה פיפי נוסף בכיור. כשזה לא קורה, בדכ החיתול שהורדתי הרגע היה ממש רטוב כאילו היא ממש הרגע עשתה פיפי לפני שהורדתי את החיתול. אם לא, היא בדכ עושה פיפי אחכ במשטח החתלה כשאני בא לשים את החיתול החדש. אז לפעמים שווה לתת לה עוד 30-60 שניות מעל הכיור 🙂
בהקשר של סוגי בכי, לא שמתי לב לבכי שונה שמעיד על רעב, אי נוחות, או חיתול מלוכלך… בדכ אפשר להסיק מה הסיבה לבכי כי אנחנו רושמים מתי האכלנו/החלפנו אותן, ולכן אם החלפנו והאכלנו אותה לאחרונה והיא בוכה, סימן שלא נוח לה בצורה כלשהיא…
זהו לבינתיים.. אשמח לשמוע מנסיון של אחרים/ות, ושיהיה לנו בהצלחה!
בהמשך לפוסט הקודם שבו הסברתי מה קורה איתי ועם חיתולי בד, אחרי כמעט 3 שבועות של תרגול אני מרגיש שמצאתי את הדרך, שהיא לרוב דומה לדברים אחרים שיש ברשת אבל עם דיוקים ושדרוגים קלים. אז שמתי הכל מרוכז פה, ממש מדריך למתחיל לחתל ניובורן.
בבסיס של זה אני משתמש בחיתול (טטרה) לעטוף את הטוסיק הקטן שיספוג את מה שיוצא, ומעל זה מלביש כיסוי שהוא שומר את הכל בפנים, כלומר מבודד בין החיתול הרטוב לבגד. הקובינציה הזו הכי נוחה מבחינתי (לפחות לשלב זה כשיש לפי מה שאומרים פחות נוזלים מבהמשך שאולי חיתול לא יהיה מספיק לספוג הכל) כי לאומת רפידה החיתול עוטף בצורה יותר טובה את האגן ולכן יהיו כנראה פחות נזילות, לאומת all in one הכביסה פה הרבה יותר קלה כי הטטרה מתנקה ממש בקלות יחסית לחיתול שיש בו ריפוד בילט אין, לאומת שאר השיטות זה הרבה (!) יותר זול כי צריך הרבה טטרות שהן זולות ומעט כיסויים יחסית. יתרון נוסף הוא שאחרי הכביסה, הטטרות מתייבשות ממש מהר גם בלי מייבש. בקיצור, להשתמש בטטרה (חיתול) בתור החומר הסופג בשלב הזה זה הפתרון הכי יעיל. להחליף all in one כנראה קצת יותר קל מטטרה וכיסוי, אבל כשמוסיפים את כל ההתעסקות הנוספת של הכביסה, אני חושב שהשיטה הזאת הרבה יותר קלה.
אחרי שהשתכנעת להשתמש בטטרה וכיסוי, החלפת חיתול מתחלק ל3 שלבים:
קיפול הטטרה לצורה מתאימה (אני משתמש בקיפול אוריגמי מה שנקרא) עם כמה שידרוגים קלים.
הלבשה של הטטרה המקופלת לתינוק.
הלבשה של הכיסוי על התינוק.
אז צילמתי סרטון שמראה את השלבים, זה פחות מ4 דקות וצולם ב1 שוט (כמעט) תוך כדי שאני מסביר מה אני עושה, אז זה פחות או יותר הזמן שזה לוקח להחליף את החיתול… הורים מסודרים יכולים גם לקפל חיתולים מראש ואז לחסוך את ה2 דקות בהתחלה של הקיפול:
בדיוק לפני שבוע נולדו לנו תאומות חמודות חמודות, ובתור הורים שאכפת להם מאיכות הסביבה ובריאות התינוק, כמובן שהחלטנו לחתל ברב פעמי. זה נשמע מאתגר להחליף מליון חיתולים ביום, ובנוסף להתמודד עם הכביסה ותליה ותאומות שרק נולדו, אבל החלטתי שזה חשוב לי, ובגלל שבת זוגי מניקה 100% את הבנות, לקחתי על עצמי את נושא ההחתלה.
בתור מהנדס, אני חייב להתחיל עם איזה חישוב: 10 חיתולים ביום * 2 תאומות * 365 ימים בשנה * 2 שנים עד גמילה (נגיד) יוצא 14,600 חיתולים. שזה טונה של זבל, וגם לא מעט כסף – בין 7-14 אלף שח לחיתולים רגילים, ואם מגדילים ראש ורוצים ללכת על חיתולים חד פעמיים ״אקולוגיים״ או ״אורגניים״ יכול להיות גם איזה 2 שקל לחיתול.. אז 30 אלף שח? וזה עוד לפני שאר אביזרי החד״פ המשלימים שצריך להחתלה – שקיות מונעות ריח, משטחי החתלה חד״פיים, וכו. מה שמניע אותי בסיפור הזה זה לא הכסף–לא עשיתי ילדים בשביל לישון הרבה וגם לא בשביל לחסוך כסף… אני מעדיף לא לשים כימיקלים על הבנות שלי, וגם פחות לזהם את הסביבה עם ערימות של פלסטיק. אבל גם בלי קשר לסביבה ולכימקלים, זה הרבה כסף, זה הרבה שקיות לקנות, לסחוב הביתה, ולהוציא לזבל לאחר השימוש.
כנראה שכל המידע שצריך נמצא כבר ברשת ואפילו בעברית, יש המון מידע בקבוצת פייסבוק של סודות חיתולי הבד, אבל אני רוצה לכתוב על הניסיון והגילויים שלי במסע הזה של חיתולי הבד (ואולי גם של גידול תאומות) כי אני נמצא בזה, וזה חשוב, ואנחנו מייצרים יותר מידי זבל עוד לפני הילדים, וכי זה לא כזה קשה! לפחות עד עכשיו.
דברים שגיליתי שעלולים לעזור בתהליך:
גילוי נאות 1: כל זה רק מהניסיון שלי של השבוע מאז שנולדו + הרבה התייעצויות מאחותי האלופה תפארת. אעדכן אולי עוד בשלבים מאוחרים יותר
גילוי נאות 2: בגלל שבת זוגי מניקה 100% את שתי התאומות, אני לקחתי על עצמי את עניין ההחתלה
ממש סבבה להתחיל לחתל בבד בבי״ח (עם הציוד שלהם, כמובן שלהביא מהבית זה קצת מוגזמם). יש אין סוף טטרות, בגדים, ומפעל כביסה שלא ירגיש עוד כמה בגדים ביום שנזרקים לכביסה. ככה אפשר לקבל טעימה של איך זה, ללמוד את הקיפול (פוסט בהמשך), וגם לא לדאוג לכביסה. חלק מהאחיות זורמות עם זה, חלק קצת פחות אבל תמיד זה היה בסדר.
בבי”ח – אפשר להרטיב מגבון נייר (של הידיים) במקום מגבונים מהסוג החרא לסביבה. לאמיצים – יש מים בול בטמפרטורה בכיור, אפשר לשטוף את הטוסיק הקטן בברז, אבל בהתחלה קצת מלחיץ להחזיק ככה את התינוק שהרגע נולד.. אישית השתמשתי במגבוני נייר מהידיים עם מים, אבל כשהגעתי הביתה אחרי יומיים זה כבר טוסיק מתחת לברז כי אין לנו מגבוני נייר ובטח לא מגבונים.
בבית – במקום להזרים את המים בברז עד שהם נהיים בטמפרטורה סבבה (או בלילה כשאולי אין בכלל מים, היה לי נוח לשים קערה נמוכה ורחבה בכיור, לחמם מים בקומקום (לא לרתיחה, רק איזה 30 שניות), ולשטוף את הטוסיק בקערה הזאת. לפעמים שטפתי גם במים קרים.
לא יודע איך זה עם תינוקות אחרים אבל שמתי לב שספציפית התינוקות שלנו סולחות מאוד מהר. שוטף את הטוסיק במים קרים, הילדה בוכה, לא כיף לה, אבל 30 שניות אחרי זה כשסיימתי ואני מתחיל לנגב אותה היא נרגעת מאוד מהר. נסו את זה, אולי גם שלכם סלחניות.
כשאתה פותח חיתול שיש בו קקי, תכלס יש לו קקי רק באזור מסוים בחיתול (בתקווה). השתמש/י בחלקים אחרים של החיתול לנגב את הירך/טוסיק כמה ניגובים תוך כדי הורדה של החיתול.
מבחינת סוגי חיתולים, בתוך הבי”ח השתמשתי רק בטטרה לאטוף את הטוסיק ומעל זה שמתי מכנסיים. הפיפי/קקי מאוד קטנים אז לפעמים זה הספיק, לפעמים הייתי צריך להחליף את המכנס גם כן. אבל לא היה ״חיתול״ פרופר (כלומר כיסוי), ויש שם אין סוף החלפות בגדים, שמקל מאוד כשעושים טעויות. חלק מהאחיות זורמות אם זה כשרואות, חלק קצת פחות, אבל בסופו של דבר הכל בסדר.
עדיף לקפל את החיתול החדש שאתה הולך לשים לפני שהפשטת את התינוק והוא צורח. באופן כללי, עדיף לעשות כמה שיותר הכנות לפני התחלת ההחלפה: לחמם טיפה מים לשטיפה, לארגן את הקערה בכיור (אם משתמשים בה), לפנות את המשטח החתלה. כל זה נשמע מובן מאליו אבל בפועל כשצריך להחליף בדכ מצאתי את עצמי עם תינוק על משטח החתלה, מוריד לה את המכנס כי זה האינסטינקט. אז לא כדאי.
בהמשך לקודם, אם כבר מקפלים אז אפשר לקפל כמה שיהיה לפעמים הבאות.
מבחינת סוגי חיתולים, גם כשמחתלים בבית (כלומר לא בבי״ח), כשיש את כל סוגי החיתולים האפשריים לבחור בינם, אני חושב שהכי נוח זה טטרה מבפנים וכיסוי מבחוץ, מכמה סיבות:
הטטרות ממש זולות ואפשר לקנות/לאסוף מיליון מהם, לאומת מילויים או רפידות שהם קצת פחות זולים.
הטטרה בקיפול הנכון ממש עוטף את כל הטוסיק. כששמתי (פעם אחת) רפידה בצורת פס הכיסוי גם התלכלך, שכבר בקושי קורה לי עכשיו שאני טיפה מיומן בלקפל טטרות בצורה מדויקת (סרטון בהמשך!).
התינוקות שלנו כל כך קטנות (2.2 ו2.7 קילו) שהרפידה לא באמת יושבת טוב, היא רחבה מידי, אז במיוחד בניובורן יותר נוח דווקא טטרה.
הטטרה מתייבשת ממש מהר ובקלות, לאומת סופגים אחרים. תוך יום ואפילו פחות הטטרה יבשה, ה2 רפידות שניסיתי לתלות היו איזה 3 ימים במתקן ייבוש. הטטרה נפתחת ונהיית סופר דקה, לעומת הרפידות שצריכות לייבש את האמצע מבחוץ, ולכן צריכות גם אוורור הרבה יותר טוב/חזק.
לאומת חיתול שהוא חתיכה אחת (AI1 מה שנקרא) או חיתול כיס, כיסוי וטטרה יוצר הרבה (!) פחות כביסה, כי כל פעם מכבסים רק את הטטרה (או הרפידה אם החלטתם רפידות), והחיתול עצמו (הכיסוי) צריך לכבס רק פעם ב׳ כשהוא מתלכלך. כשצריך, טטרה + כיסוי זה הרבה פחות בד ונפח מחיתול כיס + רפידה או AI1.
אני יודע שהרבה אנשים חושבים להתחיל מיד אחרי הלידה בחיתולים חד״פ ואחרי ש״מתאפסים על העניינים״ לעבור לחיתולי בד. בעיני כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם מכמה סיבות:
הקקי ההתחלתי הוא דווקא הכי קל לנקות. קקי זפת (של היומיים הראשונים) בכלל לא מתפזר, וגם אח״כ זאת לא כמות גדולה. אז דווקא פה כדאי לחתל בבד ואולי בהמשך שהקקי יהיה יותר מגעיל, מילא.
בהתחלה התינוקות עושות גם הכי הרבה צרכים (ככה הבנתי), ככה שאם רוצים לחסוך בזבל זה הזמן הכי משמעותי ואח״כ אם צריך משהו אחר, מילא.
בעניין ה״זה לא קצת טו מאצ׳ גם ללדת וגם להתעסק בכביסה״: גם פה, דווקא כשהתינוק קטן, לא יכול לזוז יותר מידי, זה השלב הכי קל לחתל (לפחות ככה אומרים). וכן, עייפים. אבל חוויית הלידה כל כך עוצמתית שאת/ה באנרגיה גבוהה כמה זמן אח״כ (אני עדיין אז 9 ימים לפחות), כך שאפשר ממש לעשות את זה. ובואו, גם אחרי חודשיים וגם אחרי שנה אנחנו הולכים להיות עמוסים ועייפים, זה לא שאחרי חודשיים פתאום יש מלא זמן להתעסק בכביסה אז קל לעבור לחיתולי בד, אה?
כמה תמונות של הבנות לסוף, סתם כי הן חמודות:
התמונות מהיום הרביעי של הבנות (כלומר לפני 3 ימים כבר), עקומת הלמידה חדה, מאז השתפרתי הרבה בהחתלה. סרטון הסבר יעלה בהמשך. שיהיה לנו בהצלחה 🙂
hovermanbronz 