אחרי שהחלטתי 4 פעמים בשבת בבוקר שאני לא עולה לקריות לשבת כי לא תהיה רוח, ב1030 אמרתי לעצמי כוסאמק מה אני עושה, בשביל זה יש שבת, לא? עליתי לאוטו וטסתי צפונה. וגם ככה אם אין רוח אני גולש כי שמתי באוטו את הזפיר p:
ראיתי כמה אנשים מתארגנים בחוף כבר כשהגעתי, הרגשתי בריזה, והיו לי ציפיות גדולות מהזפיר.
בכמה שעות הבאות, בעיקר ניסיתי לגלוש, לא כל כך הצלחתי, וכל פעם שהצלחתי איכשהו להגיע קצת לעומק (הרוח הייתה בול און-שור), או שהקייט נפל או שהגלשן ברח לי ויצא החוצה עם הגלים. אז דבר ראשון אני ליש לגלשן יעזור. דבר שני, אחרי שכולם כבר ויתרו על היום וקיפלו ואני כבר מג׳עג׳ע לבד פחות או יותר איזה שעתיים, ראיתי על החוף את אורון (המפורסם) מכין את הפלייסרפר 15 שלו. ידעתי שיש לו ציוד לייט ווינד מהשורה הראשונה, וגם גולש ממש מנוסה, הייתי בטוח שהוא יטוס על המים.
בקיצור מסתבר שהרוח הייתה יותר חלשה ממה שחשבתי, והוא גם לא הצליח לגלוש יותר מידי.
הלכתי לדבר איתו קצת, מפה לשם לקחתי את הפלייסרפר שלו, הרבה זמן אני רוצה לנסות את הקייט הזה, ואולי הבדל המשקל יעשה את שלו ואני אצליח. הוא הביא לי הסבר קצר, הרגשתי על החוף שהקייט מושך סבבה, ואין מצב שהקייט ייפול, הוא מרחף באוויר בלי רוח. בנוסף לזאת היה לו גלשן דלת של אותה חברה, כשלא ניסיתי אף פעם גלשן דלת, ואומרים שיש מצב הם עובדים יותר טוב מגלשני דירקשיונל.
בשלב זה של היום הייתי מותש לגמרי מיום ארוך של ג׳עג׳וים בבריזה שהיתה, אבל רציתי לנצל את ההזדמנות שנפלה לידי למען הספורט ולהשוות בין ציודים.
אז במשך שעתיים פחות או יותר, גלשתי (או יותר נכון ניסיתי לגלוש) על הזפיר עם גלשן דלת והדירקשיונל שלי, ועל הפלייסרפר עם שני הגלשנים, back to back, כמה פעמים כל אחד, בשביל לגלות עם מה לעזאזל אני אוכל לתפוס שעת גלישה. אז קודם כל, לא הצלחתי לגלוש בצורה טובה אם אף קומבינציה של הציודים. אבל בכל מקרה, כמה תובנות שיצאתי איתם:
1. למרות שהפלייסרפר הרגיש יחסית חזק על החוף, בגלל כיוון הרוח, היה כמעט בלתי אפשרי לתפוס מהירות בכיוון דאונווינד. הרגשתי וגם הבנתי מהסברים של אורון שעם הכלי הזה, צריך כמה זמן לצבור מהירות דאונווינד, ורק אחכ כשיש לך יותר מהירות אתה יכול לחדד יותר למעלה. זה דרך אגב גם משו ששמתי לב אליו כשראיתי את ג׳ין גולש בבת ים ביום חמישי.
2. הטסת הפלייסרפר זה לא כמו קייט מתנפח, הפלייסרפר כמעט ולא מייצר כוח בקצה החלון. תכונה זאת ממש בעייתית בעיני כי זאת התכונה שתכלס הכי חשובה בגלישה ברוח חלשה. אם זאת, לא יכולתי כמובן למצות את היכולת של הקייט הזה כי זה באמת אומנות שונה מאוד, וגם כיוון הרוח הייתה בעייתית. לראייה, זה נחשב בעולם לקייט עם הטווח התחתון הכי טוב.
3. בהחלפות בין גלשנים, לא הרגשתי יתרון לגלשן דלת, מצד אחד יש לו יותר שטח פנים ולכן אפשר לעלות איתו לפליינינג במהירות יותר נמוכה, מצד שני אם אין לך מהירות אתה שוקע, מה שקורה יותר לאט בגלשן דירקשיונל. מה שכן, לא דרושה תכניקה מעבר לט״ט רגיל למעט לגלוש יותר שטוח ולפנות עם הסנפירים.
4. למרות שנהניתי מאוד ביום חמישי לגלוש ברוח החלשה, בשבת פשוט נגמרתי, כנראה כי זה היה הרבה יותר זמן והרוח הייתה יותר חלשה, אבל זה היה מאמץ פיזי קשה. הנפתי לבד את הזפיר עשרות פעמים מאיפה שהמים פוגשים את החול, וזה היה יחסית לא קשה. מתוך המים זה לא כל כך אפשרי כי דרוש לא להחליק לכיוון הקייט וממש למשוך את החוטים הקדמיים, כלומר אתה חייב להיות בעמידה ולא בשחייה.
יאללה זהו לבינתיים, המסקנה שלי לבינתיים זה שלמרות שחשבתי שהפלייסרפר קייט פלא, הבנתי שכמו הזפיר, בשביל להוציא ממנו ביצועים צריך הרבה מיומנות. כלומר מיומנות זה כנראה מה שהכי משפיע על יכולת גלישה ברוח חלשה, והמירוץ לקייטים ענקיים זה לא פתרון פלא לזמן כשאין רוח, עדיף להתאמן עם מה שיש לך ביד.